השמנה היא נכון לעכשיו המחלה המטבולית השכיחה ביותר בעולם, לנוכח השכיחות העולמית הגבוהה שלה. למעשה, ישנה דאגה הולכת וגוברת, משום שההערכות העולמיות של השמנה הולכות ועולות מהערכה של 200 מיליון אנשים הסובלים ממנה בשנת 1995 ועד להערכה נוכחית של 300 מיליון, כלומר עליה של 50% תוך 7 שנים.
כמות הניתוחים הבריאטרים עלתה בשנים האחרונות אצל אנשים עם השמנה קיצונית עם סיבוכים רציניים או כשל בירידה במשקל רפואית מפוקחת. השפעת ניתוחים בריאטרים על השמנה נחקרת כבר מספר שנים. ישנם שני ניתוחים בריאטרים עיקריים מעקף כיבה ( RYGB) או הטיה של המרה והלבלב (BPD) שני הניתוחים הללו הוכחו לאורך זמן כפתרון לירידה במשקל ופתרון למחלות הקשורות להשמנה קיצונית.
זמן קצר יחסית לאחר שני הניתוחים הללו יש ירידה בתנגודת לאינסולין ובסוכרת ללא קשר לירידה במשקל. האמונה היא שהסיכון הרפואי הכרוך בניתוח חייב להישקל כנגד היתרונות הרפואיים של ירידה מאסיבית במשקל. סיכון במהלך הניתוח עומד על אחוז בודד ולאחר הניתוח הסיכוי לסיבוכים עומד על 10% מהמנותחים. סיבוכים לאחר הניתוח ניתן למנוע על ידי מעקב צמוד. מחקרים מוכיחים שמטופלים שעברו ניתוח בריאטרי האריכו את תוחלת החיים שלהם יחסית לאלה שלא עברו את התהליך ונשארו עם השמנה קיצונית.
ההצלחה של כל ניתוח בריאטרי מבחינת ירידה במשקל ומניעת סיבוכים סומכת בעיקר על היכולות של הפיזיולוגים, רופאים, אחיות המטפלים בחולים לאחר הניתוח ועל החולים עצמם. ניתוח יכול להוביל לירידה במשקל בשני אופנים: עיכול חלקי או הגבלה בכמות. מטרת שני הניתוחים היא הגבלה בצריכה הקלורית וכמות המזון היומית. בעקבות הניתוח המטופלים מאבדים כ35-40% ממשקל הגוף ושומרים על כך לפחות 15 שנים.
אם הניתוח של מעקף כיבה נכשל הטיה של קיס המרה והלבלב זה מה שנשאר לעשות (BPD). ניתוח זה מאפשר לאנשים לאכול כמה שהם רוצים כי האוכל לא מתעכל וספיגת הקלוריות מצטמצמת. רופאים רבים מסרבים לבצע ניתוח זה עקב הסכנות הרבות שהוא טומן: אי ספיקת חלבון, מחלות עצם כתוצאה ממחסור בסידן, מחסור בברזל וויטמין B12.
פעילות גופנית היא קריטית לדיאטה והתאמה התנהגותית בתכנית של ירידה במשקל. פעילות גופנית לא רק מעלה הוצאה אנרגטית, אלא גם מצמצמת את האבדן של מסת גוף רזה שקשורה ישירות לירידה בהוצאה הקלורית הבסיסית (RMR) המתרחשת כאשר מתחילים דיאטה בלבד. הפעילות הגופנית מעלה את היכולת של הגוף לשרוף שומן, ומעלה את קצב הירידה ברקמת השומן. בנוסף, פעילות גופנית משפרת את הדבקות בדיאטה תוך כדי ירידה בחרדה, סטרס ודיכאון שיכולים לגרום לאכילה עודפת.
מחקרים מראים ששילוב בין פעילות גופנית ותזונה תגרום לתוצאות טובות יותר מאשר תזונה או פעילות גופנית בנפרד. הגבלה קלורית מוגזמת יכולה להוריד את חילוף החומרים שימשך גם לאחר שהדיאטה תסתיים ויכולה להוביל לעלייה מהירה במשקל. מחקרים מראים שפעילות גופנית יומיומית היא הגורם הגדול ביותר לשמירה על המשקל הקיים לאחר ירידה במשקל.
מספר משתנים לא ניתוחיים יכולים להשפיע על התוצאות של הניתוח ביניהם: מיקום דמוגרפי, אפיון המשקל, הרגלי אכילה ומניעים פסיכולוגיים יכולים לתרום לירידה במשקל ולשיפור באיכות החיים לאחר הניתוח. בנוסף, מעט מאוד ידוע על השינויים בהתנהגות במיוחד מבחינת הפעילות הגופנית. פעילות גופנית אירובית קשורה לשיפור היכולות של מערכת הלב והריאות, ומניעת מחלות הנגרמות מהשמנה. לפי הנתונים הללו פעילות גופנית לאחר ניתוח יכולה להאיץ את הירידה במשקל העודף (excess weight loss) ושמירה לאורך זמן בירידה זו של משקל עודף. לשפר כושר גופני ולשפר את איכות החיים. מתוך עבודה סמינריונית נוספת שלי.
